צרכי סביבה

By | אפריל 21, 2017

מקורות צרכי סביבה

צרכי הסביבה נובעים משני מקורות:

גוף ראשון, גן או בית ספר וצרכיו מחולקים למספר תחומים המשפיעים על אופן קליטת החומר הנילמד.

בחלק השני, אני אפרט חלק מהצרכים של הגוף השני, המשפחה.

אני אסקור את התחומים על מנת שתוכלו להבין את הקשר בין הצורך נדרש לבין ההשפעה על הילד/ה, התנהגותו/ה ומשפחתו/ה.

 תחום ראשון יכולת התארגנות , בבית הספר הכוונה היא ליכולת הילד וההורים J להגיע בזמן לשיעור, להוציא את הספר והמחברת המתאימים לשיעור, לאחר ההפסקה להיכנס לכיתה בזמן, להכין שיעורי בית, לדעת לאיזה קבוצה הוא משתייך בכיתה, אם יש שיעור מחשבים לאן הילד/ה עולה.

בגן נראה את זה באופן דומה: הקושי לקום בבוקר, להתלבש, לצאת מהבית בלי או עם חפץ מעבר, בלבול במעברים ממפגש למשחק, היכולת להביא כיסא (במידה והמשחק מעניין) להישאר שם ולשחק, להתארגן לקראת מפגש ועוד.

התחום השני ליכולת הקשב והריכוז שלנו, בבית הספר התחום יכלול דרישות ,כגון: לשבת בכיתה, להשתתף באופן פעיל , להצביע ולהשיב כשנשאל/ת הילד/ה בשיעורים.

בגן נושא הקשב בא לידי ביטוי באופנים רבים, כיוון שהחלק הויזואלי נימצא מעט מאוד בגן במיוחד בגילאים הקטנים, כגון: בזמן מפגש לרוב מושמעים שירים, בזמן הקראת סיפור או פתיחת מילון על ידי הגננת או עבודה בקבוצה קטנה בנושא מסויים והדגמה, יכולת הקשבה לחבר בזמן משחק סוציודרמטי או במשחק מובנה ( משחק קופסא) בו צריך ליטול תור ולהמתין בסבלנות.

התחום השלישי קשור להבנת הנשמע, מחקרים המראים שלאנשי חינוך יש צורך יותר לדבר, אגב גם לנו ההורים בכיתה זה בא לידי ביטוי בכך שמורים ממעטים לכתוב על הלוח, רוב לוחות הכיתה עמוסים בחומר הנילמד שלא בנושא השיעור, מקומות ישיבה צפופים ומספר התלמידים גדול (יחסית למדינות, כמו גרמניה, פילנד ודנמרק שבו מספר התלמידים עומד על 20 ילדים בכיתה) אינו מונע את הדיבורים והלחישות, אותם שומעים ילדים אלו בקלות.

בגן וגם בכיתה ילד עם קושי להתרכז ולהבין את הנשמע מאבד את ההקשר בו הגננת/ המורה מדברות מרוב הרבה מלל, מכיוון שמדובר בילדים כל כך חכמים, הם מאבדים עיניין מהר ומגשרים על הנאמר, כלומר: משלימים בעצמם, אלא שלא תמיד בהקשר הנכון.

תחום זה של הבנת הנשמע בא לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר בגן הילדים: גם בגן לוחות עמוסים לעייפה בעבודות הילדים, גננות מדברות רוב היום ומהילדים נדרשת יכולת הקשבה רבה.

באמצעות ההקשבה ניתנות הוראות , כגון: מתי יוצאים לחצר, מה משמעות החג, מה למדנו בגן , תנועות לשירים, סדר יום ועוד.

תחום נוסף הקשור לבית הספר הינו יכולת הפיענוח והבנת הניקרא, הכוונה היא שילד המעתיק מן הלוח במיוחד בכיתות הנמוכות צריך להבין מה הוא מעתיק ולתרגם זאת  ליכולות גרפומוטוריות.

בגן אומנם לא נדרשת היכולת להבנת הניקרא, אבל הילד/ה נדרש/ת ליכולות מוטוריות אחרות המבססות את שליטתו אחר כך בתחום הגרפומוטורי בית הספר. משום כך מאוד חשוב לשים לב על אופן האחיזה של הצבע, יכולת תכנון וציור על הדף, הלחץ של הצבע על הדף ועוד.

כל אלה אמורים להדליק לנו נורות אדומות, שאפשר לאתר זאת כבר בגן הילדים , לטפל ולחסוך מאיתנו ההורים את בזבוזי הכסף המיותרים על שיעורים פרטיים, שהם בבחינת לקיחת משכנתא ויצירת תלות, מהילדים נחסוך את התסכול.

תחום נוסף, הינו התחום חברתי  בגן ובבית הספר מבוסס על הקשבה, יכולת לשתף פעולה, העברת מסר והבנת מסרים לא מילולים ומילוליים, יכולת ליזום משחק , יכולת להצטרף למשחק, להמתין בסבלנות בתור ועוד.

תחום הקשור ליתר התחומים  הינו ויסות חושי ושייך לגן ולבית הספר וגם לבית.

רוב הילדים עם קשיים (חברתיים, ריגשיים, מוטורים ועוד) סובלים מרגישויות שמתפרשות או משפיעות על תחומים אחרים אותם ציינתי הנובעות מתחום זה, לדוגמא: איך ילד מפרש את הסיטואציה כאשר מישהו או משהו/ חומר נגע בו, היגעלות או רצון להתמרח בחומרים מסויימים, חוסר או יותר מידי מרחק בין שני ילדים (מרחב אישי), אופן הישיבה והאכילה ועוד.

הגוף השני ממנו נובעים צרכי הסביבה מגיע מאיתנו ההורים והמשפחה המורחבת במידה והיא מסייעת בגידול הילדים ותלוי עד כמה היא מעורבת ומתערבת.

הורים דורשים מילדיהם להתארגן לא פחות מאשר בבית הספר, הדבר בא לידי ביטוי באופן בו נראה חדר הילדים בהמשך גם הילקוט,  להתלבש באופן מותאם לעונה, אם הולכים לחבר אז מה נקח בתיק?, ישיבה ליד שולחן אוכל (שייך גם לויסות חושי) ועוד.

יכולת הקשבה גם היא בגדר מצרך הכרחי ובסיסי, אם תתעדו את השאלות שלכם במשך היום כלפי ילדיכם תראו למה הכוונה. שאלות רבות, כגון: היו שיעורים? במה? עם מי שיחקת היום? מה למדתם? מה אתה רוצה לאכול? ועוד.

כחלק בלתי נפרד מההקשבה לילד/ה יש תפקיד פעיל במילוי הוראות של המבוגר,  כגון: תכבה את הטלויזיה, תכין שעורים, תלך לחבר ועוד

צרכי המשפחה מבוססים על ה"אני מאמין" של המשפחה, עקרונות הכרחיים בבית, שלא ניתן לוותר עליהם וקריטים מבחינת ההורים.

רק לאחר שאני קובעת עם ההורים על עקרונות ברורים ותכנית עבודה משותפת עם הילד/ה ניתן להוסיף תחומים רבים בהתאם לסדר עדיפויות משפחתי.

כל משפחה שונה באופיה ובאופן בו היא מחנכת את ילדיה, כיום עם ריבוי הזרמים בחינוך יש מגוון רחב, למשל: משפחה עם חינוך ביתי יש לה עקרונות אחרים ממשפחה שילדיה לומדים בבית ספר רגיל.

משפחה שעקרונות הדמוקרטיה חשובים בה תיהיה שונה ממשפחה המחנכת בחינוך הרגיל (לפעמים) וכן הלאה.

בפעם הבאה נעסוק בדרכי למידה בהם ילדים עם קשיים מסוגלים באופן פשוט וקל להבין חומר הנילמד בכיתה/ בגן ולשתף פעולה בבית.

המשך יום נעים,

קרן הלוי קרוסקין

מפתחת שיטות הוראה ותכניות לימודים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *