סוגי שילוב

קיימות שתי שאלות עיקריות:

מהן המסגרות האפשרויות?

מהו שילוב נכון עבור הילד/ה?

נתחיל מהמסגרות על יתרונותיהן וחיסרונותיהן

  • גן תקשורת – יש בו 8 ילדים על הספקטרום, גננת חינוך מיוחד ו -3 סייעות, מרפאה בעיסוק, קלינאית ולעיתים פיזיותרפיסטית.

מופעלת בגן תל"א (תכנית לימודים אישית) שמתחילה מסוף נובמבר ונלמדת לאורך השנה.

הקשר עם ההורים מתבצע באמצעות מחברת קשר.

היתרון בגן – מספר הילדים הצוות הרב מקצועי.

הגן מתחיל משעה 7:30 – 16/17, תאריך סיום הלימודים ארוך מהרגיל עד 15/8, בנוסף החופשות מצומצמות יותר.

החיסרון- גן שכזה אינו מאפשר התנסויות עם סיטואציות אשר ילדים על הסקטרום עשויים לפגוש בעולם הרגיל, גן זה חי במעיין בועה.

  • ישנם גנים המופעלים על ידי העמותות השונות , בגנים אלו ניתנות יותר שעות ע"י הצוותים המקצועיים בסביבות ה 14 שעות המחולקות בין הצוותים השונים ולפי הצורך של הילדים בגן, לדוגמא: ילד שלדעת הצוות צריך פחות שעות יכול לקבל גם 10 דקות של ריפוי בעיסוק.
  • עמותה לסיכון – נטיה לעסוק פחות בגישת ABA
  • אלוט – עובדים בגישת ABA

נקודה נוספת לגבי גנים תקשורתיים- רב הגנים עובדים עם ילדים ברמה הטרוגנית, כלומר ברמות תקשורת שונות מנמוך, שאינו מתקשר עם הסביבה ועד בינוני , מעטים הילדים שנכנסים בתפקוד גבוה.

הגנים ההומוגנים התקשורתיים, לרב עובדים גם בשילוב הפוך , כלומר: ילדים ללא אבחון מגיעים לגן התקשורת לחוג, פעם בשבוע עד פעמיים.

לרוב גנים אלו ממוקמים קרוב לגנים רגילים , המאפשרים יותר זרימה ושילוב גם פעם בשבוע למספר שעות בגן רגיל בליווי איש צוות.

כיתת תקשורת – כיתה קטנה עד 8 תלמידים ומורה לחינוך מיוחד, נלמדות גם מיומנויות חברתיות לאורך השנה. הכיתה לרב נימצאת בבית ספר רגיל.

  • גן טיפולי/ עיכוב התפתחותי – גן קטן עד 12 ילדים, גננת חינוך מיוחד ללא התמחות בתקשורת, 3 סייעות, מרפאה בעיסוק שנותנת שעת טיפול המתחלקת בין הילדים, טיפול ריגשי לעיתיים, לרב אין שילוב בגן רגיל ואם יש זה לאחר החגים ורק בצורה חלקית.

לגן זה נכנסים ילדים עם בעיות התנהגותיות, ריגשיות ו PDD.

החיסרון העיקרי עבור ילדי PDD  שהמערכת אינה מתאימה עצמה אליהם מבחינת תיווך עם ילדים אחרים.

  • שילוב בגן או בית ספר רגיל עירייה – דורש מאמץ מצד ההורים. צריך לקחת בחשבון שהעירייה לא תמיד תבחר את האדם הנכון עבור ילדינו. רב דרישות הערייה הינן 12 שנות לימוד , ללא תעודת יושר, ללא באמת ניסיון לגשר בין הפער בין ההורים למערכת.

צריך לקחת בחשבון, שרב העיריות פוסלות קשר עם ההורים .

בגן רגיל הילד מקבל שירותי מת"י (א) – בהם גננת / מורה מהחינוך המיוחד באה פעם בשבוע או פעם בשלושה שבועות לצפות בילד  למלא דוח קצר , לשבת כמה שעות וללכת.

אסור לקבל תצפית ואסור להכניס מישהי לתצפית מקצועית.

בגן חובה – ניתן לקבל גננת שיח ושירותי מת"י(א)

  • שילוב בגן או בית ספר דמוקרטי/ אנתרופוסופי – העלות של המשלבת הינה על ההורה , פרט לכך צריך לבדוק האם הגננת אכן מוכנה ויודעת לקראת מה היא הולכת.

בגן אנתרופוסופי מספר הילדים הינו כ 40

בגן דמוקרטי- בין 10 ל35 , זה משתנה.

בנוסף, בשל הביקוש האדיר לגנים אלו וגם בתי ספר הביקוש גדול על ההיצע, כך שנשארים מקומות מועטים.

 

איך משלבים נכון?

  1. חייבים לקחת מפתחת תכניות לימודים/ קלינאית/ מנתחת התנהגות שיכולה לעשות תצפיות בתוך הגן ולתת הנחיה להורים, למשלבות, להראות איך לעבוד עם הילד/ה

 

אני באופן אישי מנהלת את הישיבות ובמקביל אוהבת לעבוד עם הילדים, כי זה נכון, צריך להרגיש את הילד/ה, כמה התקדם ואיך ניתן לסייע גם למשפחה.

 

  1. לקחת משלבת – עדיף שתיים , במקרה שאחת תיהיה חולה או תחסיר, שיהיה מי שימלא את מקומה.

 

  1. משלבות חייבות לעבור הדרכה.

 

 

  1. מי שמנהל את התיק חייב להפגש עם כל אנשי המקצוע לפחות פעם בחודש.

 

הערה: לוועדת השמה/ שילוב יש להגיע מוכנים.

מומלץ לבוא לבעל מקצוע על מנת שתוכלו להבין מה יקרה בוועדה והתרחישים הצפויים להתקיים בה.

בהצלחה,

קרן הלוי קרוסקין

מפתחת תכניות לימודים ושיטות הוראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *